עובדי החברה ואח' נ' יפית מילניום בע"מ ואח'

החלטה

אין ספק כי המבקשים איחרו מספר שנים בהגשת תביעתם. עם זאת, לא ניתן להתעלם מההלכה החדשה שקבע זה לא מכבר כבוד הנשיא גרוניס בעניין הארכות מועד. לפי הלכה זו, בקצירת האומר, מקום בו הנושה לא ידע על הפירוק, או לקה באי ידיעה מהותית אחרת, ומקום בו לא חולקו עדיין כספיים ולא יגרם נזק מהותי מקבלת תביעת חוב באיחור, אזי בית המשפט ישקול בחיוב מתן הארכות מועד.

בנסיבות המקרה עניין לנו לא בנושים מתוחכמים ובעלי ידע אלא בפועלי כפיים החיים ברצועת עזה, שאין צורך להכביר מילים אודות הבעייתיות בקשר ובהתעדכנות מול רשויות בישראל. כמו כן ספק אם אני יכולה לקבל את טענתו הכללית מדי של המנהל המיוחד, לפיו די בכך כי עובדים אחרים מעזה הכירו את ההליך והגישו תביעת חוב, מכדי להניח באופן אוטומטי ידיעה זהה בדבר הליכי הפירוק. בעניין זה צודק דווקא בא כוח המבקשים בטענתו כי מדובר בחבל ארץ גדול המכיל מעל מיליון וחצי בני אדם, וקשה עד מאוד להתייחס אליו כאילו היה שכונה קטנה גרידא, בה כל הידוע לאחד הופך מיד לנחלתו של האחר.

אלא, שהנקודה החשובה והחמורה ביותר לשיטתי, ואדגיש, זאת בלא שאני קובעת עדיין ממצא כלשהו לחובת מי מהצדדים, הינה הטענה כי המנהל המיוחד או אי מי אחר מטעם החברה הודיע לעובדים כאילו בשל מקום מגוריהם לא חל עליהם הדין הישראלי אלא הדין המצרי או דין זר אחר, שאינו מזכה אותם בזכויות. לצערי לא מצאתי התייחסות או תשובה ממשית לטענה זו במסגרת תגובת המנהל המיוחד.

אי לכך, יתכבד המנהל המיוחד ויודיע לבית המשפט בתוך 10 ימים האם עודו עומד על התנגדותו למתן הארכת מועד, חרף ההליכה החדשה שקבע בית המשפט העליון. אם אכן הוא עומד על כך יתכבד ויתייחס באורח מפורט אף לטענה בדבר אותה הטעיה לכאורה של המבקשים.

המזכירות תודיע החלטתי.

ניתנה היום, ח' אדר תשע"ג, 18 פברואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: